נמחץ מתחת לבמת הרמה! פסק דין תקדימי ונזק שהוערך ב כ 8 מיליון ₪

"ביום 5.10.11 לקראת סיום יום העבודה השני שלו באתר בנית חממות, בחור צעיר בן 22 בתחילת חייו, נמחץ מבסיס במת הרמה מתרוממת (מספריים(. הבמה ירדה עליו בזמן שישב על מכסה הסולר של בסיס הבמה ,עם הגב לזרועות הבמה. התאונה השאירה מאחוריה אדם משותק בפלגי גופו התחתון עם 100% נכות. מבחינה קלינית נכות זו מתבטאת ב "שיתוק חלקי של גפיים תחתונות, שיתוק של כפות הרגליים שמתבטא בקושי בעמידה, הליכה ,בניידות עצמאית ,בקצב ההליכה ואי שליטה על סורגים שמצריך שימוש מתמיד במכשירים" וזאת על פי חוות דעת רפואית של מספר מומחים שדעתם התקבלה בבית המשפט.

תוצאה מצערת וכואבת שחרצה את גורלו של הצעיר שבדיוק תכנן להתחתן ולהקים משפחה. סביר להניח כי שאלות ותהיות רבות עולות לכם בראש: האם היה ניתן למנוע את התאונה? האם העובד אשם? למה ישב בדיוק באזור הסכנה והאם בכלל הוא מודע לזה שעוד מעט הולכים להשתנות לו החיים לעולם .בדיעבד ,תאונה זו בהחלט ניתנת למניעה וזאת מסקנה שהגעתי אליה לאחר חקירת האירוע המצער.

התיק הנ"ל הגיע לפתחי דרך עורך הדין מר דאווד קרייני שפנה אלי לקבלת חוות דעת מומחה בתחום הבטיחות. התאונה התרחשה כאשר העובד ישב לנוח לרגע לקראת סוף יום עבודה ארוך וקשה. ממצאי החקירה שביצעתי ומהעדות של המעורבים בתיק, לצערי נמצאו הרבה ליקויים בטיחותיים, בין היתר: לא בוצעה בדיקת בודק מוסמך לבמה ולא נמצא תסקיר המעיד על בדירה בעת התרחשות התאונה , היעדר הדרכה בנוגע לעבודה עם הבמה והזמזם ,כאמצעי ההגנה היחיד והמהותי שהיה אמור להתריע על ירידת הבמה ולמנוע את התאונה, לא עבד כלל . רום -ספק במת ההרמה – טוענת שהזמזם נותק לאחר אספקת הבמה. אך אני סבור כי מן הראוי היה שמערכות הגנה נוספות יפעלו כקו הגנה שני שישמור על העובד הרשלן ביותר . מאחר ובארץ לא נהוג למגן את החלק התחתון של במת הרמה ובהיעדר תקנים מקומיים שמעגנים דרישה זו, בחנתי תקנים בינלאומיים ושילבתי אותם עם פקודת הבטיחות בעבודה )מיגון מכוניות(. שילוב זה שיכנע את השופטת כי חלה חובת מיגון לבטח אשר הייתה בוודאות מונעת את התאונה למרות שהעובד ישב באזור שלא מיועד לישיבה.

להלן ציטוט מפסק הדין ( ע"א 6929/22 מחמוד מסלמאני נ. טריו אנרגיה ירוקה בע"מ ) בו השופטת
מסתמכת על חוות דעת זו:

“שמאס סבור, כי בהתאם לתקן 5697 המתייחס לבמת הרמה חובה להציב מיגון לבטח בכל מקרה שמדובר בחלקים נעים של הבמה. לאחר שעיינתי ב 349 EN המוזכר בפסקה הראשונה של התקן, שוכנעתי שחובת הגידור מתייחסת לכל החלקים הנעים/חלקים נעים בתוך המכונה, בהישג ידו של אדם העומד על הקרקע לרבות חובת מיגון משטח המנוע עליו ישב התובע. בעניין זה אפנה להוראות התקן עצמו-נספח 5 לחו"ד שמאס – שם נקבע כי יש למגן חלקים שאפשר להילכד או להיתפס בהם, בין אם מדובר בסכנה לאדם על הבמה, או בין אם מדובר בסכנה לאדם הנמצא סמוך לבמה על הרצפה ויש למגן בהתאם להוראות תקן EN349 . ככל שלמומחה רום היה ספק ביחס למשמעות הוראה כללית זו, הרי שהוראות תקן EN349 ברורות . אדגיש, כי גם ללא קשר לחובה חקוקה כלשהיא, שוכנעתי כי במצב בו העד מטעם רום העיד מפורשות כי שכיח וידוע שמזמינים מנתקים את הזמזם וכשהובהר אפילו מעדות מומחה רום, כי מדובר למעשה באמצעי הגנה יחיד ומהותי, הייתה אמורה רום לצפות את הסכנה והנזק במצב בו הבמה מופעלת כשהזמזם מנותק ולפעול להגנות/התרעות נוספות, שימנעו סכנה זו "

ולסיכום ,מסיכויי הצלחה נמוכים מאוד ל כ 8 מיליון ₪ היתה הערכת בית המשפט לנזק שנגרם לצעיר בתיק הנ"ל ואף מדובר בפסק דין תקדימי ,דהיינו הראשון מסוגו. לשמחתי ,בית המשפט קיבל והשתכנע בחוות דעתי שמדגישה כי נדרש למגן במות הרמה למרות שנהוג לא למגן אותן בארץ, להבדיל ממכונות בתעשיה. אני סבור כי מקרה זה, עם כל הצער לגבי תוצאותיו , היה הסיבה להצלת חיי רבבות של עובדים שמגיעים לעבודה כל יום וסומכים על מעסיקיהם שדאגו לסביבת עבודה בטוחה.

כולי תקווה שמעסיקים ימשיכו להטמיע תרבות של בטיחות בעבודה, וזאת כדי לשמור על חיי אדם כערך עליון ויאפשרו לעובדיהם לחזור למשפחותיהם ויקיריהם בריאים ושלמים.

כתיבה ועריכה,
שאדי שמאס-ממונה בטיחות